אז גם לא חושבים שההתנהגות היא גועלית. לפעמים כל כך נפגעים (בצדק או שלא ) וכל כך משחירים את הצד השני גם אם הוא בסדר גמור, פתאום מגלים שמכירים אותו כל החיים ויודעים בדיוק איך הוא התנהג לאנשים בחייו (עיין ערך שתי הודעות למעלה) וכשאתה בטוח שנפגעת אז מותר הכל, גם אם אחרים חושבים שלא הייתה סיבה להיפגע. אבל כן, לנחם תמיד אפשר ורצוי
ואני לא זוכרת מתי נגמרה "ההתחלה" הזו, והתחלתי להרגיש דברים אסורים מסוג חדש, מגלה בי תכונות שלא ידעתי שיש בי מקום עבורן.. קינאה? צביטה בלב? כמעט השפלה? למרות שההיגיון צרח שכך זה אמור להיות, עם זה חיים, אני מודה ומתוודה שזה לא נכון, משום שעם ההרגשה אני לא יכולה להתווכח כמו שעם ההיגיון. אחרי שנתיים, (ראבאק
) הכאב כבד עלי, ובחרתי אחרת... אבל לא לספר לי שזה לא כואב, כי כן.. והכאב הזה אמיתי יותר מכל דבר אחר בחיי כרגע.
אז תני לחדש לך יש גם קשרים כאלה. זוגות שמתאהבים מאוד מאוד שזה ממש חודר להם מתחת לעור, נכנס להם לתוך הנשמה, ממלא את כל חדרי הלב. מגיעה גם הקינאה, או מצב שמרגישים שלא יכולים לשכב עם בן הזוג. אגב תהי ירוק זה טעים????
אני ממש מסכימה איתו! אחד, שהוא התוספת, מה שחסר לי החום, המגע למה צריך לאסוף את זה מכמה אנשים? כמו שנכתב פה, זה בטח קשה לזכור מה אמרת למי, מי אוהב מה, מתי ואיך.. וגם כך קשה לי עם החים הכפולים, אז לשלש ולרבע אותם?? (אוי ואבוי למי שיכתוב לי קשה זה טוב..ראו הוזהרתם!)
קצת מוזר שאנשים שנמצאים בתוך מערכת שהיא בגידה מבקשים נאמנות. הלו מלכתחילה ביקשנו לנו משהו אחר משהו חופשי ברב המקרים גם נקיים עם המאהבים דברים שלא היינו עושים עם בני הזוג החוקים. כשהחלטנו לבגוד עשינו זאת מהרצון לגוון מהרצון לריגוש. האם בעצם העובדה שיצאנו לחפש לנו ריגוש אנחנו לא מחויבים לו?
לא קראתי מה כתבו אחרים בשרשור הארוך הזה אבל בהחלט ייתכנו מצבים של יחסים "פתוחים" עם מאהב/ת בתנאי שלשני הצדדים ברור שזה המצב, אבל אם אחד הצדדים מבקש בלעדיות, על השני/ה להחליט אם זה מתאים לו/לה ולנהוג בהגינות. האירוניה היא שזה מה שהחוקיים שלנו מאמינים שקורה ודוקא במערכות האלה, הכל כך מרכזיות של חיינו, אנחנו לא מתנהלים בהגינות שהרבה כאן טענו שצריכה להתקיים במערכות המחתרתיות. אבל זה כבר עניין לשרשור אחר כמובן.