חשוב: הזכות להשתכר בכבוד

[אייני]

לא הבנת אותי בכלל

לא אמרתי שלי זה מפריע. אם כדי להשיג עבודה טובה נדרש ממני רק לרוץ ממקום למקום - אחלה. מי שיפריע לו זה הבוס. קודם כל - יהיה לו הרבה יותר קשה להשיג אותי. דבר שני, אני אהיה איטי בהרבה יותר משאר העובדים. דבר שלישי - הוא יצטרך להתאמץ במיוחד בשבילי. למה לעזאזל שהוא ירצה להעסיק חרש, כאשר יש לו שומע, עם אותם כישורים? הוא יעסיק שומע ויגמור עם כל הסיפור...

 

[נופו המטורפת]

כמו שאמרתי,

יש בוסים שכן מוכנים לעשות את זה יש כמה אנשים טובים בעולם הזה אגב, אין שום סיבה שחרש יהיה איטי בהרבה משאר העובדים, מה השמיעה שלו מגבליה לו את המוח או את הידיים שהוא לא מסוגל לעבוד כמו כולם?

 

[אייני]

כי הוא צריך לרוץ כל הזמן

ממקום למקום, כפי שאמרת, אם הוא לא מסוגל לדבר בטלפון. אין ספק שטלפון יהיה טיפ טיפה יותר מהיר...

 

[נופו המטורפת]

זה לא צריך להפוך אותו

לאיטי יותר בביצוע העבודה...... אין שום ספק שטלפון יותר מהיר זה ברור מאליו... אני רק אומרת שזה אפשרי להסתדר בלי טלפון!

 

[אייני]

ומן הסתם זה הופך אותו לאיטי יותר

ביחס (שימי לב למילה "ביחס", היא למעשה כל הפואנטה כאן) לעובדים אחרים. ונו, אמרתי שבהחלט אפשר להסתדר בלי טלפון, אבל זה ממש לא עניין של אם אפשר או אי אפשר. בשביל להסתדר בלי טלפון ובשביל להסתדר במקום העבודה באופן כללי, הבוס שלך והעובדים שעובדים איתך צריכים להתאמץ במיוחד בשבילך. השאלה היא האם הבוס בכלל ירצה לטרוח - כי בסופו של דבר הוא מעוניין רק בדבר אחד - בלהרוויח כסף. למה לו להתאמץ בשביל מישהו, כאשר יש לו מישהו אחר, שהוא לא צריך להתאמץ בשבילו, ושיביא לו בדיוק את אותו הדבר?

 

[נופו המטורפת]

למה אתה חוזר על עצמך הבנתי

מההתחלה מה אתה מנסה לומר! ושוווווב, יש אנשים יוצאי דופן!!!!!!!!!! לא כולם רודפי בצע שרק מחפשים את הקפיצה המהירה להצלחה

 

[דני יש רק אחד]

דוגמא קטנה

אני עובד במחשבים (ניהול + תכנות) אבל אני לא דוגמא טובה כי אני שומע די טוב ואין לי בעייה בישיבות, שיחות בטלפון, וכדומה. היה אצלנו עובד שגימגם. שמע יופי אבל גימגם. זה היה סיוט לעבוד איתו (לכולם, לא רק לי). אני יכול לדמיין עבודה עם חרש. לדעתי - גם זה יהיה מאוד קשה. זה לא "מאמץ קטן" כדברייך. פתרונות? תמיד יש. היו הרבה מקרים שביקשנו מהמגמגם לכתוב על דף את מה שהוא רוצה להגיד (בלי בושה). אני מניח שאפשר לנהל את הישיבות כך שכל אחד שרוצה לדבר יצטרך להפנות את מבטו לחרש ולא לאדם שמתווכחים איתו (נו, אתם רציניים?) או לחלופין - להשתדל לא לצרף את המגמגם או החרש לישיבות (זה עדיף?) ואח"כ "להנחית" עליו את ההחלטות שהתקבלו. כן, מנסים להתחשב, אבל זה מקשה מאוד. במיוחד אם יש דד-ליין (תחום הייטק - לא?) השאלה היא יותר מה טובת הארגון ולא רק ענייני רגשות. דווקא הרעיון של חברת תוכנה שמעסיקה רק חרשים מצא חן בעיניי. אפשר לנהל ישיבות בשפת סימנים. הבעייה הקטנה היא שבתקופה הקצרה שעבדתי במחשבים (30 שנים) פגשתי רק מתכנת חרש אחד. מוזר. בעצם, לדעתי - לא כל כך. לדעתי זה לא בגלל הבעייה בהסתגלותם לעבודה, אלא בגלל חינוך + מנטליות. המשפט האחרון זו דעה אישית ללא ביסוס מוצק.

 

[נופו המטורפת]

מסכימה איתך

שזה חינוך ומנטליות. וכן כנראה שיש מעט לקויי שמיעה שעובדים במחשבים בגלל המגבלות שיש להם ומעדיפים ללכת לתחומים אחרים בשביל שהחיים יהיו "קלים"... חבל כי זה אחלה עבודה ומרוויחים לא רע! בכול אופן ברור שזה יהיה סיוט לעבוד איתנו אנחנו עוברים קשיים כל החיים גם בבית ספר ובתיכון ובכול מקום שנלך אליו ודווקא בגלל זה אנחנו צריכים להילחם על מקום עבודה טוב ולהתגבר על כל המכשולים ואם לא מבינים משהו בישיבות ובויכוחים, לא נורא, אחר כך ניגשים למישו ושואלים "פספסתי משהו חשוב?" אני באופן אישי תמיד קוראת שפתיים ותנועות גוף ומנסה להבין מרחוק על מה מדברים במפעל שלי כל הזמן קורים דברים ואני איכשהו מצליחה להבין או שפשוט שואלת מה קרה זה לא כזה סיפור גדול פשוט צריך לדעת למי יש סבלנות להסביר לך ולמי לא

בכול מקרה אני מאוד מקווה שעוד כמה שנים חירשים יוכלו להשתלב יותר במקומות עבודה מכובדים ושיקומו אנשים שיפרצו את כל הגבולות ויתגברו על המכשולים כי אנחנו צריכים לעבוד קשה פי עשר יותר מכולם בשביל להצליח בחיים!

 

[נופו המטורפת]

ואנחנו יכולים היום

בעזרת שיקום מקצועי לרכוש השכלה גבוהה והגיע רחוק אז תנצלו את זה אנשים

 

[צלף]

היה חירש בשם ארז זינו שהקים

חברת מחשבים בשם אזיקום - אבל זה דוגמא יוצאת דופן. יש מהנדסי תוכנה חרשים - כמוני למשל - אבל בתוכנה יש הרבה שטחים והתמחויות שלא סביר שיהיה מפגש..

 

[nickey]

לא היה.

החברה עדיין חיה ובועטת למיטב ידיעתי. פגשתי גם לא מזמן מתכנת חרש שעובד במוטורולה, שאלתי אותו איך הוא מסתדר, והוא ענה לי שהם כולם שולחים הודעות ומזכרים במיילים, למרות שהוא חרש, הוא מסתדר היטב בישיבות לבדו, מדבר היטב, ונוסף על כל זאת, הוא מועמד לקידום לניהול הצוות שלו.

 

[nickey]

אמנם צריך כושר שמיעה כלשהו

אבל זה לא ממש הכרחי. אני עובדת כבר חודש במטבח בבית מלון ובזמן ארוחת הבוקר אני נמצאת בעמדה משלי, מנהלת תקשורת עם אנשים ששואלים על הגבינות שאני מגישה להם, נשמע דבילי אבל זוהי עבודה מאוד מספקת. בהתחלה לקח זמן לתקשר אבל היום אני כבר מדברת חופשי עם הצוות שלי ואפילו עם השף, הם הולכים לקראתי כל הזמן, ולא נותנים לי להרגיש "לא רצויה". אין אצלם שום העדפה לחירש/שומע. אמנם אני היחידה במלון אבל לא יודעת כמה חרשים מעוניינים לעבוד במטבח כמוני. אני באתי במטרה ללמוד את מקצוע הטבחות אח"כ בצורה מקצועית. אין לי שום זכויות יתר במטבח ובשאר המלון, מתייחסים אליי כמו לכל אחד אחר.

 

[orit224]

עבודה

לנופו היקרה אולי תוכלי להגיד לכולנו איזה מקומות עבודה יש ללקויי שמיעה " אם יש כל כך הרבה" כהגדרתך ? לא בכל מקום מקבלים זה נכון ומתאמצים בשביל למצוא עבודה וברוך השם בלי עין הרע לי ולבעלי האהוב יש עבודה אבל לא היה לנו קל כי אנחנו הלכנו לפי הניסיון שלנו בעבודה ורצינו לנסות דברים חדשים ולא רק עבודה מקובעת לפי הניסיון כי תמיד אפשר ללמוד עוד דברים חדשים הבעיה שאותי זה מרתיע לנםות מקום עבודה עם טלפון כי זה נורא! ומי כמוך יודעת את זה. ואני עובדת במקום מקסים וקיבלו אותי יפה מאד בלי עין הרע עם המוגבלות שלי וגם את בעלי היקר בלי עין הרע. בקיצור שיהיה לכולם שבוע טוב.

 

[צלף]

מאיפוא לקחו את התקנה הזאת ../images/Emo35.gif השערה

אני מתאר לעצמי שהתקנה של כושר עבודה שתלוי רק בעבודה עם לקויי שמיעה דוקא - לקחו ממציאות של החרשים של קום המדינה עד בערך לפני עשרים - עשרים וחמש שנה שכל חירש עבד בנגרות או עבודות פשוטות דומות וכל חירשת עבדה בתפירה. אז היו מפעלים עם מחלקות מיוחדות לחרשים וחרשות. היום המציאות הזאת לא קימת- מרגע שעברנו לכלכלה גלובלית - לא משתלם כלכלית לקיים כאן בארץ מפעלים לתעשיה זעירה או כחולה שמתבססת על מאלכת כפיים פשוטה שלא דורשות השקעה לימודית ניכרת - במיוחד שבסין שכר עבודה לעובד כזה הינו 2 $ או 10 ש"ח ליום... הבעייה שהביטוח הלאומי מעדכן את התקנות רק כאשר זה מוביל לחיסכון כלכלי ואינו מעדכן בהתאם לשינויים במציאות אם זה מביא לעלות כלכלית גבוהה - אז איזה ארגון צריך לתבוע שינוי בתקנות... סתם ככה - לא יצא לי ללמוד בכיתה או לעבוד בעבודה או לגור ליד אנשים עם ליקוי שמיעה דומה לי...

 

[נופו המטורפת]

ברור שזה לא חיים נוחים

אנשים נוטים להתקיים על הקיצבה הזאת, כי זה יותר קל מאשר לקום ולעבוד. וכשאני מדברת על הסל תקשורת אני מדברת גם על כל העזרים הכלולים בו ועל התרגום וכל מה שמסביב ולא רק על ה- 300 ש"ח בחודש. ואנשים שמתקיימים רק מביטוח לאומי בשל אובדן כושר עבודה מקבלים יותר מ2000 שקלים בחודש. ואנשים עם משפחה מקבלים יותר מזה. ומה עם עולים חדשים הם מקבלים קצבה של עולה חדש. ויש עוד הרבה דוגמאות. אנשים במצוקה כלכלית קשה שאינם מסוגלים לעבוד מקבלים יותר מ2000 שקל. אז אומנם זה לא כסף בשביל חיים נוחים אבל זה כסף שמאפשר לחיות בצימצום ולא ללכת לעבוד. וזה נותן תירוץ להרבה אנשים לא ללכת לעבוד. ושלא נדבר על אלה שמרמים את הביטוח לאומי בשביל לקבל קצת יותר כסף (ואלה שמרמים את הביטוח לאומי שהם לא עובדים אבל הם כן- גועל נפש אבל זה כבר נושא אחר לדיון אחר)

 

[zorian]

לא הבנת - אף חירש גם אילם 60 שנה

לא מקבל בגלל אובדן שמיעה 2000 שקל מקיצבת נכות אלא אם יש לו גם מום נוסף קשה מאוד כגון עיוורון או רגליים משותקות או שהוא חולה נפש. הוא מקבל רק 1130 ש"ח קיצבת נכות חלקית + כ- 250 ש"ח הבטחת הכנסה וזהו!! נגיד שאת גרה יותר מ-40 ק"מ מבאר שבע בדרום הארץ ואת לא גרה קרוב לת"א והסביבה, הסיכויים למציאת עבודה גם בב"ש - אי אפשר לדבר על כאלה. מה היית מעדיפה בזמן שאת מנסה את מזלך בריאיונות לעבודה במשך תקופה ארוכה: לקבל קיצבת נכות חלקית והבטחת הכנסה (בסה"כ 1300 ש"ח) או קיצבת נכות מלאה (2000 ש"ח)? ברור שעל הבטחת הכנסה לא תשמחי להסתמך בזמנים גרועים כאלו. זו קיצבה משפילה שגורמת לחירש תחושה שהוא אפס ולא שווה כלום והוא נכנס בגללה לדיכאון וכועס שמשווים אותו בכך לאנשים בריאים שומעים בזמן שלא מפנים אותו בשירות התעסוקה לעבודה, במיוחד אם אחרי מבחן תעסוקה נקבע לו שיתייצב אחת לחודש. איפה רשת הביטחון של חירשים מובטלים במקומות נידחים בדרום הארץ ואין להם את היכולת הכלכלית ממנה ניתן להתחיל להשתקם על ידי עזיבת מקום המגורים לאחר יותר אטרקטיבי? האם כך זה צריך להיות עבורם? יש מציאויות שאינכם חושבים כי הן קיימות... לגבי תירוצים - קיצבת נכות של 2000 ש"ח אינה מונעת מהנכה לעבוד. אם לא עבד לפני זכאותו לקיצבה הוא יכול לעבוד עד 55% מהשכר הממוצע במשק תלוי מהי רמת השכלתו תוך קבלת קיצבת נכות מופחתת בזמן העבודה. אם הנכה לא רוצה שיקזזו לו שקל מהקיצבה הוא יכול לעבוד בשכר זהה לגובה הקיצבה במשרה חלקית ויהיה לו יותר זמן לטפל בסידורים מחוץ לעבודה שלשומעים לוקח פחות זמן לטפל בהם.

 

[black_magic]

אז למה חירש עד גיל 21

מקבל 2100 קיצבת נכות? אני נהגתי לקבל 2100 וכמוני גם הרבה מחבריי ..

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

נראה לי שנפלה פה טעות

אני מכירה המון המון חירשים שמקבלים 2100 ש"ח בגלל ליקוי בשמיעה. אפילו אני קיבלתי את הסכום הזה גם אחרי גיל 21 (בגלל שאני למדתי באונ' על חשבון הביטוח לאומי) וזה רק בגלל ירידה עמוקה בשמיעה. מעבר לזה אין לי שום מום נוסף. לגבי בעיית מציאת עבודה - לצערנו גם הביטוח לאומי תורם למצב התקוע הזה של החירשים. זה עובדה ידועה וכבר דיברתי עם עו"דים ואנשים שמבינים בעניין. כולם מסכימים פה אחד שהביטוח לאומי בעצם עזר למצב הזה להתרחש. כלומר, המוסד מונע מהלקויי שמיעה ובכלל מנכים כלליים להשתכר בכבוד. מה זה צריך להיות ההגבלה של להרוויח עד סכום מסוים במקביל לקצבה שמגיעה כל חודש? זה תוקע את אותם האנשים והם מעדיפים להמשיך להסתמך על הקיצבה ולעבוד בכל מיני משרות חלקיות וזמניות שלא ממש תורמות. הביטוח לאומי צריך להבין שקיצבת הנכות זה דבר אחר - תראה את נכי צה"ל ונכי העבודה הם מקבלים קיצבה ויכולים לעבוד היכן שבא להם ובכל שכר שהם יחפצו. למה הדין הוא אינו גם לגבי נכים כלליים ?? אני לא אומרת שחירשים הם בסדר, אני יודעת שיש כאלה שמעדיפים לחיות ע"ח הבטוח לאומי אבל יש כאלה שחוששים להתנתק מהקיצבה וללכת לעבוד במישרה קטנה ולא בטוחה שמרוויחים בגינה קצת יותר מ-2000ש"ח שכן אחרי שיוצאים מהעבודה הזו, הסיכוי לחזור לקבל קיבצה הוא לא גדול. אז הם מעדיפים לחפש משרות שמרוויחים עד 2000 ש"ח. ולידיעתך אפילו חרש בעל השכלה גבוהה יכול להרוויח רק עד 55% מהשכר הממוצע במשק במקביל לקיצבת הנכות. האירוניה היא שהביטוח לאומי מממן את לימודי החרש במוסד להשכלה גבוהה ואז לא נותן לו להרוויח כמו שצריך בעבודה טובה וקבועה ובעצם , הלימודים האלו הלכו לטימיון, ההשקעה הכספית שלהם הלכה לטימיון. זה רק אחת מדוגמאות קטנות לכך שהביטוח לאומי בהחלט תורם למציאות העגומה הזו של חרשים ונכים בכלל בשוק העבודה!

 

[zorian]

ההורים של החירשים מקבלים את הקיצבה

המלאה בהגיעו לגיל 3. זה דבר ידוע. מה קורה בגיל 18? או מעבר לגיל 21? האם הקיצבה עוברת אוטומטית לחירש עצמו? או שהוא מגיש תביעה רשמית בעצמו? לא כל כך מובן לי. אולי בגלל שכל הורה מקבל עבור ילדו הבטחת הכנסה עד גיל 21 אותו הדין חל לגבי חירשים וקיצבאות נכות מלאות? 2100 ש"ח בזמן הלימודים על חשבון ביטוח לאומי - מדובר בדמי שיקום בגובה קיצבת נכות מלאה. האם בעצם חירשים עם יכולת דיבור מקבלים קיצבת נכות חלקית ואילו חסרי יכולת דיבור מקבלים מלאה? אני לא בטוח במה דברים אמורים...

 

[black_magic]

ההורים מקבלים את הקצבה עד גיל 18

הקצבה מועברת אוטומטית לילד כשהגיע לגיל 18, וזה נכון שהקצבה ניתנת רק אם הילד לומד, ז"א אם הילד החליט להמשיך את חוק לימודיו מעבר לגיל 18, שכן הלימודים בתיכון מתאפשרים עד גיל 21.. ואם הילד מחליט ללכת לצבא, זה כבר עובר לידי דיון בבטל"א, אם הוא זכאי לקבל בכל זאת קצבה וזה תלוי בפגמים שלו, האם יש לו בעיה נוספת חוץ מחרשות ועד כמה חמורה החרשות שלו, כלומר אם הוא לא יוכל להסתדר בחיים עם המגבלה שלו, אני אישית איך שהתגייסתי הפסיקו לי את הקצבה אבל שמעתי על כמה חיילים שבכל זאת מקבלים, ימח שמם ובקשר ללימודים האקדמאים זה כבר משו אחר, את מקבלת 2100 כדמי מחיה נדמה לי אך בנוסף לזה מגיע לך עוד דברים מבטל"א.. זה כבר לדיון אחר..