אפשר לשאול,במה כל אחד ואחת מכם

[moran f]

צ"ל "אבל הם אכן מרומים"

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

זה לא הסתרת מידע או רמאות

לדעתי אין שום צורך לציין בקו"ח את העובדה שיש לך ליקוי. רק אם מתקשרים אליך לקבוע ראיון אז את אומרת להם מראש על הליקוי. זה לדעתי לגיטימי לעשות את זה כי מה לעשות, אם תצייני שאת לק"ש בקו"ח שלך, הסיכויים שיחזרו אליך הם כמעט אפסיים. ואני יודעת את זה גם מנסיון שלי וגם מניסיון של לקויי שמיעה אחרים שמחפשים עבודה וניסו את שתי הדרכים (של לציין בקו"ח את הליקוי ושל לא לציין בכלל בקו"ח). כמו כן, בשלב שמתקשרים אליך צריך להסביר להם מה זה הליקוי כדי שהמעסיק יבין את זה. אם הוא יירתע מזה, אז אין לנו מה להפסיד שכן מעסיק כזה לא ראוי כלל ! עבדתי תקופה ארוכה במקום עבודה אחד בו המעסיק שכששמע בשיחת הטלפון על הליקוי שלי, אמר שאין בעיה ושמקבל אותי לראיון כי ראה את הקו"ח שלי ורצה לתת צ'אנס. הוא פשוט הבין את הסיטואציה הרגישה של הלק"ש! אני אומרת שמעסיקים רבים צריכים לאמץ את הגישה הזו ואם הם יחשבו שזה רמאות או כל דבר אחר אז חבל על הזמן לעבוד אצלם.

 

[moran f]

אבל לא על זה דובר

ציטוט מההודעה של עדי ואוהד - "שלפעמים זה לא כדאי לספר על הבעיה ורק אחרי שמקבלים אותך,אז אפשר לספר ולתת להם להבין שאתה צריך התיחסות אחרת מאדם רגיל". כלומר מדובר על להתקבל לעבודה תוך כדי הסתרת לקות השמיעה מהמעסיק ורק אז לספר לו. זו בדיוק הסתרת מידע ורמאות.

 

[עדי ואוהד]

מקצוע מועדף

כיוון שאדם שיש לו בעית שמיעה הוא לא ילך לעבוד במקום שדורש לדוגמא:טלפון כי זה ייצור לו בעיה ויגביל אותו. אני לא אומרת שאין כבדי שמיעה שלא עובדים עם הטלפון ,יש וברור שיש כאלה שיכולים להשתמש בטלפון, אני גם בטוחה שאם הם היו יכולים לוותר על זה ,הם היו מוותרים ורק בגלל בעיית השמיעה. השאלה שלי הייתה מאוד כללית,תמיד יש יוצא מן הכלל שמצליח ולמרות כל המכשלות וההגבלות ,מתגבר. אני שואלת מתוך עניין לדעת,באיזה תחומים הייתם בוחרים בשל המגבלה. מקווה שעכשיו הבנת אותי יותר.

 

[moran f]

אני עדיין לא מסכימה

יש המון מקצועות שלא מחייבים שימוש בטלפון. יש מעט מקצועות שבהם אין דרך להימנע משימוש בטלפון (בהחלט לא הייתי ממליצה ללקוי שמיעה לחפש עבודה כמרכזן). אני לא מבינה למה את כל כך בטוחה שמי שיכול בכל זאת מעדיף להימנע, או ש"יוצאי הדופן" הם כל כך יוצאי דופן. הבנתי אותך כבר קודם, אני פשוט לא מסכימה עם הרעיון שיש מקצועות ספציפיים שמתאימים לכלל לקויי השמיעה באשר הם.

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

בהכרויות זה שונה

האם התכוונת להכרויות באינטרנט? אני גם מסכימה איתך שלא חייבים להגיד מיד על ההתחלה אלא לתת לצד השני להתרשם ממך בשיחה אחת או שתיים וכשמרגישים בנוח אז מספרים לו על הליקוי. ומניסיוני זה התקבל יפה מאוד בצד השני . אבל קיימים גם סיפורים שבהם הצד השני נרתע כשגילה על הליקויי.

 

[נופו המטורפת]

בהיכרויות זה ממש לא שונה

סליחה אבל אם את מדברת עם בנאדם עוד לפינ שנפגשתם ואתם נפתחים אחד אל השני ואת מתלהבת ממנו לטובה, ואז אתם נפגשים ופתאום את רואה בנאדם בכיסא גלגלים? הרושם הראשוני שתקבלי זה לחץ לחץ ועוד לחץ זה מאוד מלחיץ ומבלבל ומביך וזה, מה לעשות, מאוד קשה להתמודד עם מגבלה של בנאדם ובטח כשזה בא לך בהפתעה. יש כאלה שיכולים להתמודד עם זה, יבהלו אבל ימשיכו הלאה ויתגברו על ההלם הראשוני... אבל יש כאלה שאת תגידי לו "אני לקוית שמיעה" הם ממש ילחצו ולא ידעו איך לדבר איתך... וזה פשוט הלם... לדעתי מגבלות גופניות לא מסתירים... זה ממש אידיוטי אבל אם יש לך סודות וסיפרים אפלים על החיים זה כר משהו אחר שאחרי כמה דייטים מגלים לבן הזוג אבל מגבלה גופנית זה משהו אחר זה מול העיניים שלו זה מפחיד בנאדם רגיל...

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

לא הבנת אותי

אני אמרתי שאחרי שיחה אחת או שתיים כשמרגישים מספיק בנוח כדי להיפתח אז מספרים על המגבלה הפיסית. וברור שלא מחכים עד הפגישה הראשונה! דווקא יש יותר ויותר מודעות לגבי הליקוי שמיעה - אנשים מגלים נכונות וסקרנות בנושא הזה ומתעניינים לדעת איך זה. עם כל הכבוד, זה ליקוי בשמיעה ובדיבור ולא מגבלה פיסית קשה בהרבה יותר כמו שיתוק מוחין למשל. אז הליקוי בשמיעה כבר לא כ"כ מפחיד אנשים כיום.

 

[נופו המטורפת]

נכון את צודקת

אבל יש אנשים שזה כן מרתיע אותם... אני הכרתי את חבר שלי באינטרנט וכבר מההתחלה סיפרתי לו את זה... הוא ידע למה לצפות וזה יתרון ענק... אם לא הייתי מספרת לו היינו נפגשים ואני חייבת להגיד שבפגישה הראשונה שלנו בקושי הבנתי אותו כי הוא לא מדבר ברור בכלל, ואם לא הייתי מספרת לו אני לא יודעת איך היינו עוברים את הדייט הזה!!! לא הצלחתי להבין אותו בכלל!!! אבל עם הזמן הוא התרגל אלי ואני התרגלתי אליו ואל הדיבור שלו והוא התרגל לדבר ברור יותר הוא כבר לא מדבר מהר כמו פעם.

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

אותו דבר

גם אני הכרתי את החבר באינטרנט אבל היינו רק ידידים נטו במשך שנה ורק אחר כך זה התפתח למשהו רציני. גם אני ספרתי לו בערך אחרי שבוע במחשב שאני חרשת והוא קיבל את זה יפה מאוד ובכלל בעבר בהכרויות באינטרנט זה היתה אותה תגובה דומה.. גם אנחנו התרגלנו אחד לשני לדיבור וכבר אין שום בעיה השיחות שוטפות זורמות ובכלל הוא היחיד שממש קל לי הרבה מבחינת תקשורת למזלי..

 

[אמיר335]

גם בהכרויות עדיף לומר את האמת

הרי בסופו של דבר הכל מתגלה אז למה מלכתחילה להסתבך עם שקרים וללכת במעגלים.

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

גם אתה לא הבנת?

ראה תגובתי לנופו המטורפת.

 

[אמיר335]

אולי אצל בנים זה אחרת.

אני אומר שעל השיחה הראשונה צריך לספר על מגבלת השמיעה ולא לגרור את זה הלאה.לשיחות הבאות. מי שיש לו דיעות קדומות על הנושא, זה לא ישנה לו אםסיפרת לו בשיחה הראשונה או השנייה. מנסיון ראיתי שאם אני לא מספר על השיחה הראשונה אלא מושך את זה קצת בחורות מאד מתעבנות על כך ומרגישות מרומות. כך שתמיד אני מספר על כך בפגישה הראשונה ואומר TAKE IT OR LEAVE IT. יתכן שגברים כן יגלו הבנה אם מישהי תספר להם על מגבלת השמיעה שלא בשיחה הראשונה. וזאת אני אומר לפי מה שקראתי פה. אבל אצל בחורות זה קצת אחרת

 

[אמיר335]

כאשר הייתי בראיונות עבודה

ישר ראו את המכשירים. אין לי שיער ארוך שניתן להסתיר אותם

. וכן לא באתי עם כובע גרב של טרוריסטים על הראש רק כדי להסתיר את המכשירים בראיון. לא חושב שיש מה להסתיר ולחשוש. אף פעם לא התנפלו ושאלו למה את בא לפה עם המכשירים שלך. וכן עניין השמיעה הוא לא הנושא הראשון שמדברים עליו. באים לראיון מתרשמים לחיוב או לשלילה. ולא מסתירים את עניין השמיעה מדברים גלויות ושמים את כל הקלפים על השולחן. כשחיפשתי עבודה תמיד הייתי חוזר שוב ושוב על המשפט: "השמיעה לא מפריעה לי בתפקוד היום יומי אני יכול לדבר בטלפון לשמוע רדיו וכד... אין במכשירים הללו שום דבר מדביל - נהפוכו..." שיהיה בהצלחה. ואגב באיזה תחום את מחפשת?

 

[עדי ואוהד]

היי אמיר.

אני באה מתחום הדרכת אומנות,שזה ממש עבודה עם אנשים. היות והבעיה שלי היא ממש לא ניראית , לעין לפחות. הבעיה שלי היא יותר חוסר ביטחון עם הבעיה,אתה יודע מה,כשהייתי ילדה היה לי הרבה יותר ביטחון עם השמיעה שלי,היה לי יותר אומץ לשאול כל הזמן : מה...מה....סליחה לא שמעתי... לא יודעת למה,אבל פתאום כזה,מרגישה מאויימת מהכיוון הזה. וזה בא מתוך חוסר הסבלנות של האנשים לדבר אליך ברור. וזה בא גם מתוך זה שכל השנים אתה רוצה להיות רגיל ופתאום התעייפת להיות רגיל...אתה פתאום באמת לא שומע... ואתה קולט...שזה לא פתאום. זה המונולוג שלי! קשה לי אפילו להסביר לך,מאיפה זה בא. אבל מקווה שהבנת משהו ממה שרציתי להגיד. לילה טוב עדי.

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

צריך בשביל זה ביטחון עצמי ובכמויות

בלי זה יהיה קשה מאוד להתקדם. אין פתרונות קסם, צריך לרכוש ביטחון עצמי ולא לתת למגבלה הזו להגביל אותך ! אם את רוצה לעבוד בהדרכה באומנות, חייבים לעבוד על ביטחון עצמי ולא לתת לאנשים חסרי סובלנות לשבור אותך ויש רבים כאלה. דווקא כשאת באה עם בטחון עצמי, משתדלת לדבר ברור וכו' זה גם גורם לאנשים להתאמץ יותר לדבר ברור. זה מין אפקט כזה.

 

[עדי ואוהד]

../images/Emo45.gif תודה

מסכימה איתך לגבי "עבודה עצמית". אבל ההרגשה הזו באה מתוך עייפות. כלומר,באיזשהוא מקום נמאס כבר להסביר,לפענח מילים ולנסות להבין את הדיבור המהיר של האנשים. זה לא ש..אני לא רוצה,פשוט...עייפה מידי לזה. למרות גילי הצעיר

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

בת כמה את?

מכירה את זה גם לי לפעמים פשוט נמאס לדבר יותר ברור, להסביר, להשתדל וכו'.. זו עבודה יומיומית לא קלה אבל זה חלק מאיתנו ואין כ"כ הרבה ברירות אחרות .. אולי איבדת איפשהו חלק מהמוטיבציה שלך?

 

[עדי ואוהד]

אמממ,אפשר להגיד שכן! אבל קצת!

בתור כבדת שמיעה את בד"כ (אני לא מכלילה את כולם אני מדברת על עצמי) .עסוקה בלפענח מה אומרים ומדברים. אני מבינה שיש עוד כמה כאלה שיסכימו איתי לגביי זה. והיות שכך,לפעמים את מאבדת את הריכוז עקב עייפות או חוסר מוטיבציה או פשוט חוסר עניין. והרבה מאוד פעמים קורה,שאת נמצאת בשיחה עם מספר אנשים ומרוב שהשיחה קולחת לה את מתעייפת מלנסות להבין אותם. ולא חשוב בת כמה אני (34 לצורך העניין) זה נמשך איתך כל החיים ועם הגיל אני מאמינה שזה רק מחמיר. לכן אמרתי שזה לא מספיק לשמוע,צריך גם להבין את הנאמר. אפילו שאין כוח או חשק או מוטיבציה אתה עסוק בפיענוח .

 

[נופו המטורפת]

אם מישהו לא מקבל אותך

לעבודה רק בגלל שיש לך בעית שמיעה אפשר לתבוע אותו על זה כי אסור בחוק לדחות אנשים בגלל בעיות בריאותיות אלא לשפוט אותו על סמך הכישורים שלו בלבד (ברור שאחד השיקולים זה אם העבודה כרוכה בשימוש בטלפון...אז זה לא נחשב) וזה כל כך חשוב להגיד שאתה לקוי שמיעה. אם אתם מוסרים קו"ח וחוזרים אליכם לקבוע ריאיון תודיעו כבר עוד לפני שיש לכם בעיה שהבוס או המעסיק יהיה מוכן לזה לפני הריאיון... זה ממש חשוב אני לא מבינה למה אתם מביאים סיבות טיפשיות להסתיר את בעיית השמיעה... אני מדברת מעולה ומבינה מעול אבל אני חרשת ואני תמיד מודיעה לאנשים שאני חרשת שלא יהיה מצב מביך באמצע שיחה שאנסה להבין ולא אצליח. מה שאני מנסה להגיד שזה טיפשי להסתיר את זה אנשים עלולים לחשוב שאתם מסתלבטים עליהם כשאתם אומרים "מה" עשר פעמים ובראיון עבודה המעסיק עלול להיבהל במיוחד אם הוא לא יודע מה זה אדם עם מגבלה כזאת וילחץ ולא ידע איך לדבסר איתכם וזה יוריד לכם נקודות...