קעקוע סיטי דאון דאון

המרחפת

New member
בבקשה ללחוץ על כל מקש פעם אחת בלבד.

כמובן שלא ילמדו אותכם דברים כאלו בלימודים, מרגע שקובעים קו מסויים שלפיו מלמדים, לא יביאו מאמר שמפריך את הכל. אם קבעו ו שמלמדים מה שמקובל עליהם וקיבל אסמכתא מ-X מחקרים רפואיים לפחות, לפי גישה של רפואה קונבנציונלית, מה פתאום שיספרו על משהו שמבוסס על מחקר בודד, האינטרסים שלו לא ידועים מציד חשיבה חדשנית מאד ולא הולך בגישה שהציגו מאות מחקרים לפניו. על אף שאיני מסכימה עם עניין החלפת המשחה בסבון, יש לזכור גם על מה את מסתמכת- מדבריך משתמע שאת מאמינה באופן עיוור אחרי מה שאומרים לכם בכיתה. אין ספק שמה שאומרים לכם שם הוא נכון. אבל האם רק מה שאומרים לכם הוא נכון?
 
מה קרל פופר היה אומר על זה..

את כותבת "שמרגע שקובעים קו מסוים שלפיו מלמדים, לא יביאו מאמר שמפריך את הכל". אני רוצה להסב את תשומת לבך שאם מדובר במדע (ובית ספר לשינניות היא בבחינת מעמד מדעי.. ) אז הקריטריון לקביעת סטטוס מדעי של תאוריה (או "קו" לדבריך) הוא - היותה הפרכית, בחינה או ניתנת לסתירה. יש כאן דיון מעניין להדגמה - בין ייצוג המדע הקובנציונלי (משחת שיניים שמומלצת על רפואת שיניים) לבין ייצוג של הפסאדו-מדעי (אלטרנטיבות למשחת שיניים כדוגמת סבון טבעי ומלח). דיון בין זרם בלתי פוסק של אישושים שאימתו את התאוריות בעד משחת שיניים סטנדרטית. ובין התנסות אישית בעד שימושים אלטרנטיבים כדוגמת מלח וסבון טבעי שסותרת את טיב איכותה של משחת שיניים סטנדטית קל להביא אישושים או אמיתות לכל תאוריה כמעט - אם אנחנו מחפשים אישושים. ותאוריה שאינה ניתנת להפרכה היא איננה מדעית חסינות בפני הפרכה אינה בבחינת יתרון של התאוריה, אם כי חיסרון. המבחן האמיתי של תאוריה הוא הניסיון לסתור אותה או להפריכה. (קרל פופר)
 
לא הכנסתי מילים לא נכונות

צורת הדיבור שלך גורמת לאנשים לחשוב שהתרגשת כל כך ממה שהיא אמרה (הרבה סימני קריאה ושאלה) כאילו שאת צועקת... ואגב, משחת שינים עולה 12-20 שקל, סבון עולה 2 שקל... עוד משו, מאיפה לי לדעת איך נראית אבנית בתוך הפה שלי??? אין לי מושג איך זה נראה אז איך בדיוק אומר לך????
 

LITAL200666

New member
לא סתם אמרתי לך בהודעה הקודמת

שתבדקי את כל שן ושן ....כי רוב אנשים לא מודעים לאיך אבנית ניראית ואיפה היא נמצאת איך איך תדעי אם הסבון גרם להצלחה כבירה?...... אז שוב את מוזמנת אליי לבדיקה:)אני צריכה כמה שיותר פציינטים:)
 

שָׂרָה

New member
הסבון בכלל לא נורא

משתמשים בסבון עם ריח שאת אוהבת. כאשר מצחצחים הריח מתורגם לטעם כמו הריח. זה לא 'טעים' לאכילה אבל זה טעים מריח טוב. אני אוהבת סבון שמריח כמו פרחים. אינך אמורה לצחצח עם סבון שמגעיל אותך
. יש הרבה סבונים טבעיים שמכילים שמנים טבעיים כמו שמן זית, שמן אקליפטוס וכו'. אפשר למצוא בחנות טבע. אני השתמשתי בסבון 'רגיל' כמו ivory למשל. ואחרי ששוטפים את הפה, לא נשאר שום טעם סבוני בפה. ואם את רוצה דווקא סבון בטעם משחת שיניים יש באינטרנט סבון לשיניים, אבל זה יקר בטירוף. מצאתי אתר שבו אנשים מספרים על הנסיון שלהם עם הסבון. רובם מרוצים ומתלהבים
 
נשמע מגניב, מחר

אני ילך לקנות סבון של דאב יש לו ריח טוב... ודיברו עליו בקישור שהבאת קראתי והתגובות ממש גורמות לי לרוץ לנסות! ואיכס, סבון בטעם משחת שיניים? לא סובלת את הטעם של המשחת שיניים ובטח שלא את הריח הדוחה שנשאר לאנשים אחרי השימוש!!!
 

LITAL200666

New member
טוב תלכי לקנות סבון דאב ב2 שח

תצחצחי בו היטב שבוע או שבועיים ואם את לא יודעת איך האבנית ניראית בשביל זה אני נמצאת כאן:) את מוזמנת לבוא אליי לקליניקה ואני אגיד לך אם הסבון הוריד את כל האבנית:)
 

אמיר335

New member
ואלה אם כך מזל שחיכיתי עם הסבון ../images/Emo13.gif

פשוט השיננית של קופח היא רוצחת. כך שאולי סבון זה הפתרון. צריך רק להתגבר על כמה מחסומים פסיכולוגיים בעיקר
 

moran f

New member
טוב... (ארוך)

מישהו שמזכיר קודם כל את הספר שהוא כתב ובמקרה לגמרי מוכר תמיד גורם לי לחשוד. אז קראתי בתשומת לב את מה שיש לו להגיד. לדבריו, הוא מראה שהפלרה (העשרת המים בפלואוריד) מחמירה את מצב השיניים. הערות שוליים 1 ו-2 שלו מדברות על כך שיש מגיפה של בעיות שיניים. לא קראתי את המאמרים שהוא מציין שם, אבל לצורך הדיון, לפחות, אין לי בעיה לקבל כעובדה את זה שיש מגיפה כזו. החישובים שלו שהוא מציין שם נראים לי קצת תלושים - הוא לא מביא נתונים על המצב לפני ההפלרה (הוא מצטט רק נתונים עכשויים למאמרים הנ"ל, כך שגם אם יש במאמר נתונים היסטוריים, הוא לא מביא אותם וזה חשוד) ולא ברור לי איך הוא הגיע לחישובים האלו. הערת שוליים 3 מדברת על גרפים שלא הובאו - הם נמצאים בספר שלו, כמובן, אבל לקוראי האתר נותר רק לנחש מה בהם (או לסמוך על דבריו הלא משוחדים בעליל, או לרכוש את הספר). בהערה 3 הוא מדבר גם על "מחקרים רבים" - שכמובן לא מובאים, אפילו לא בצורת הפניות. אם כך, ב-3 הערות השוליים הראשונות המחבר מתיימר להוכיח שהפלרה מחמירה את מצב השיניים ומצליח להוכיח אך ורק שיש בעיה של בריאות השיניים בארה"ב. הוא לא מראה החמרה מהמצב שהיה לפני ההפלרה ובוודאי שלא מוכיח קשר סיבתי להפלרה. בפסקה הבאה נטענת טענה משונה שלא מבוססת בטקסט. קודם כל, הד"ר משוכנע שלשיניים טובות אין קשר לגנטיקה. על סמך מה? כל אחד יכול לנחש, כי הוא לא מפרט. הטענה השניה שלו היא שמה ששומר על שיניים במצב טוב הוא שטיפת הפה במהלך האוכל ולא הפלרה. אבל באיזורים שבהם יש הפלרה, שטיפת הפה הזו נעשית במים מופלרים, אז למה להניח שההפלרה לא תורמת? גם כאן - אין ביסוס. הערת שוליים 4 מסבירה את הכימיה של תגובות חומצה-בסיס (בהפשטה). הוא מספר על תגליתו של ד"ר אלברט שץ, אך לא מפנה למחקר עצמו כדי שאפשר יהיה להתרשם ממנו (והעובדה שאותו ד"ר שץ קיבל פרס נובל על גילוי הסטרפטומיצין לא קשורה לאותו מחקר על פלואור). הטענה שהחומצה שהגוף מייצר היא "חלשה ביותר" תמוהה בעיני. הוא מדבר על חומצות שה-pH שלהן קטן מ-4. ה-pH התקין בקיבה בהחלט מגיע (בשמנים מסויימים) לפחות מ-4. אם מדובר על הרוק - ה-pH אכן גבוה יותר (אבל עדיין חומצי). הערת שוליים 5 מדברת על השטיפה בסבון במקום במשחת שיניים. לטענתו של ד"ר ג'אד, סבון רגיל מחטא. טוב, לא כל כך - ולכן כשצריך באמת לחטא ידיים (למשל לפני ניתוח), משתמשים בסבון אנטיספטי. מה שקורה בעצמות לא רלוונטי בעיני - כל הזמן יש בעצמות הגוף תהליך של פירוק ובניה, אבל בגיל מבוגר האיזון מופר ויש יותר פירוק מאשר בניה (וזו אחת הסיבות לאוסטיאופורוזיס). הערת שוליים 6 נוגעת לתיסוף בקלציום וויטמין D, כולל המלצה לחברה מסויימת מאוד ושוב, הפניה לספר. טוב, תיסוף כשיש חסרים הוא אכן דבר חשוב ונבון. זאת לעומת תיסוף כשאין צורך. המלצה גורפת לתיסוף תזונתי, בלי להתחשב במצבו הבסיסי של האדם ובלי לבדוק חסרים היא המלצה שגויה. ההמלצה בהערת שוליים 7 לגבי תיסוף בפוספט תמוהה אף יותר - תזונה מערבית נוטה להיות עשירה בפוספט. התרומה של פוספט למאזן ה-pH בגוף קיימת, אבל בופר פוספט אינו הרגולטור העיקרי של pH בגוף. הערת שוליים 8 - עוד המלצה לתיסוף ללא בדיקת חסרים. ויטמין C הוא אכן ויטמין חשוב, אבל עדיין אני לא רואה הצדקה להמליץ על תיסוף אוטומטי, ועוד של מוצר מאוד מסויים ולא אחרים. הערת שוליים 9 בעייתית. ההסקה ממאובנים ליצורים חיים היא לא פשוטה כמו שנדמה. הפלורה בפה שונה מהפלורה באדמה, למשל. מעבר לכך, לא כל החיידקים מתקיימים דווקא על פחמן ומימן (נכון, נדיר יותר למצוא חיידקים שמקור האנרגיה שלהם שונה, אבל זה לא מבטל את קיומם). זאת, כמובן, בנוסף למה שכבר דובר עליו - הטענה (למיטב הבנתי) היא לא שהחיידק עצמו מאכל את השן, אלא שהחיידק מפריש חומצה כחלק מהמטבוליזם שלו והיא זו שמאכלת את השן (ואם למישהו יש נתונים אחרים, אשמח לשמוע). בהערת שוליים 10 זה ממשיך - אני לא חושבת שמישהו טוען שהסוכר הוא זה שפוגע בשן - אבל הסוכר כן משמש מקור מזון לאותם חיידקים מהערת שוליים 9. בהערת שוליים 11 מסתבר שפלואור גורם ללא פחות ולא יותר מ-113 מצבי חולי שונים. לפירוט, כמובן, יש לקנות את הספר. רק 10 מהמצבים הוכחו במחקרים כפולי סמיות, כלומר גם הוכחה נראה שאין לו. מחקרים כפולי סמיות הם בהחלט יותר רלונטיים מאבחנה בודדת, מכיוון שבאבחנה בודדת קשה מאוד (ואפילו בלתי אפשרי) להוכיח קשר סיבתי מתמשך שלא תלוי בגורמים אחרים. הפלואור הורס גם לפחות 66 מתוך 83 אנזימימם. על אילו אנזימים מדובר? שוב, לספר פתרונים. בליעת חצי כפית של משחת שיניים, מסתבר, אינה דבר בריא. הרבה דברים אינם בריאים כשמשתמשים בהם בצורה לא נכונה, וממילא לא ניתנים מספיק פרטים כדי שנוכל לדעת מה באמת קרה שם והאם יש הגיון להניח קשר סיבתי בין הפלואור והמוות או לדעת שלא היה קשר גם לאדם הספציפי (מה שמזיק מאוד לאנשים שחולים במחלות מסויימות יכול לא להזיק לבריאים). המקרים של חולי הדיאליזה עוד יותר בעייתיים - במים לא מזוקקים יש יותר מאשר פלואור, כך שאני לא רואה שום סיבה להניח שדווקא הפלואור הוא הגורם. מי שרוצה לברר ריכוז קטלני של חומרים יכול לחפש בהרבה מקומות מלבד הספר של ד"ר ג'אד. הטענה שיותר אנשים נהרגו ע"י פלואור מאשר ע"י ארסן היא טענה משעשעת - קודם כל, לא זכור לי שהוא הוכיח שמקרי המוות שהוא מתאר נגרמו ע"י פלואור (או שצריכה נכונה של משחת שיניים היא מסוכנת), אבל יותר חשוב - ארסן ידוע כרעל. האם נראה למישהו שזה לא משפיע על צריכת ארסן? הדמגוגיה מגיעה לשיאה באזכור של הקשר בין סרטן ופלואור. הרבה שינויים מתרחשים - האוכלוסיה מזדקנת, אנחנו לומדים לאבחן דברים יותר נכון ועוד. הטענה שפלואור גורם לסרטן דורשת הוכחות מאוד מוצקות שד"ר ג'אד לא מספק (אולי בספרו? אני בספק). רשימת ההישגים בסוף היא דרך מצויינת לגרום לאנשים להתפעל עד כדי השעייה של השיפוט. ד"ר ג'אד עובד ככימאי כבר שנים רבות? זו אולי סיבה להאמין לדבריו בנושאי כימיה, אבל בוודאי לא בנושאים אחרים. ספרים שפורסמו מרשימים אותי הרבה פחות ממאמרים שפורסמו בעיתונים רציניים עם ביקורת עמיתים (וכאלה, משום מה, ד"ר ג'אד לא מציין). בשורה התחתונה - אני ממש לא השתכנעתי.
 
למעלה