גותיקה
התרבות הגותית התפתחה בצרפת בתחילת המאה ה 12 ומקובל לקבוע את לידתה ב-1163 - השנה בה התחילו לבנות את קתדרלת נוטרדאם בפאריס, שהייתה הקתדרלה הגותית הראשונה. במקביל, במנזרים ברחבי אירופה החלו לפתח את התיווי והמזמורים הדתיים. לאורך כל ימי הביניים, התרבות הגותית נשלטה ופותחה ע"י הכנסייה ונועדה בשביל להלל את אלוהים ולפאר את עוצמת הכנסייה הקתולית. הקתדרלות היו מרכזי היצירה והאמנות הגותית - כאשר כל קתדרלה הייתה פרויקט ענקי שריכז סביבה את מיטב האמנים והאומנים באותה תקופה (אדריכלים, סתתים, זגגים, פסלים ועוד). כאשר הקתדרלה הושלמה, הותקן בה בדרך כלל עוגב גדול ומפואר ובוצעו מיסות רבות שלוו בשירת מקהלה ומזמורים גרגוריאניים מרשימים. במאה ה-19, בעקבות עלייתה של התנועה הרומנטית בתרבות ובאמנות, התרבות הגותית זכתה לעדנה והיופי של הקתדרלות העתיקות זכה להכרה והערכה. הסופר הצרפתי ויקטור הוגו נחשב לאחד ממובילי התחייה הגותית (Gothic Revival) ובספרו "הגיבן מנוטרדאם" קבע את מעמדה של קתדרלת נוטרדאם כקתדרלה הגותית האולטימטיבית. בתקופה זו שופצו והושלמה בנייתן של עשרות קתדרלות גותיות באירופה (כולל הדואומו במילאנו). מבני ממשל וציבור כגון פרלמנטים ואוניברסיטאות נבנו בסגנון ניאו-גותי: בייחוד באנגליה (הפרלמט הבריטי, קיימברידג') וארצות הברית (הקתדרלה הלאומית בוושינגטון, קתדרלת סיינט-פטריק בניו-יורק). במאה ה-20 בשנות ה-60 של המאה ה-20 התפתחה התנועה הגותית המודרנית שביסודה עמדה מרדנות כנגד הממסד וערכיה השמרניים של החברה הבורגנית. ברם, נערי התנועה הגותית התמקדו יותר באופנה פריקית (בגדים שחורים, שרשראות "ניטים" ותספורות מוזרות), מוזיקה ועישון במועדונים - מאשר ביצירת תרבותית ואומנותית משמעותית. בשנות ה-80 התפתח הרוק הגותי, ובשנות ה-90 התפתח המטאל הגותי מהדום מטאל והדת' מטאל הסקנדינבי. הבשורה הגותית הגיעה מצרפת. הכנסייה של מנזר סיינט-דניס Saint Denise הייתה המבנה הראשון שהכיל אלמנטים גותים כגון בניה קלה לגובה וקשתות מחודדות. הקתדרלה הגותית הראשונה הייתה קתדרלת נוטרדאם בפריס, שנחשבת עד היום לארכיטיפוס של הקתדרלה הגותית הקלאסית. הספרות הגותית היא תת-סוגה של הספרות הרומנטית שהתפחתה במאות ה-18 ו ה-19. הספרות הגותית התעסקה בסיפורי אימה שבהם מעורבים יסודות אפלים ועל-טבעיים. הורציו וולפול, שהיה מרותק מתרבות ימי הביניים ושימש כמבשר "התחייה הגותית" היה מראשוני הסופרים הגותיים. סיפור האימה (שהיה גם מראשוני הסיפורים מסוגת מדע בדיוני) הוא הספר פרנקנשטיין של הסופרת מרי שלי ובו מתואר כיצד מדען מטורף בונה מפלצת חיה מחלקי גופות מתות. סיפורי אימה על ערפדים, אנשי זאב ומפלצות אחרות היו גם הם פופולריים ונפוצים. המשורר הגותי הנודע ביותר היה אדגר אלן פו שכתב שירי אימה שעסקו בפחדים האפלים והתשוקות הכמוסות בנפשו של האדם. מטאל גותי התפתח בתחילת שנות ה-90 של המאה ה 20 כשלהקות דום מטאל כמו Paradise Lost, Celtic Frost ו Anathema החלו לשלב קלידים מלודיים, כינור, עוגב ואף זמרת אופרה - בחלק מהשירים שלהן. האלבום הראשון שבו היה שילוב כזה היה Into The Pandemonium של Celtic Frost , ברם השיר שמסמל את הולדתו של ה"גותיק מטאל" הוא Gothic של Paradise Lost. במערב אירופה התפתחה גם גרסה רכה יותר של מטאל גותי, שבה יש הרבה פחות ריפים כבדים ושירה בצווחות, והשירה הנשית היא של זמרת רוק ולא אופרה. להקות כמו Lacuna Coil , Within Temptation ו Lacrimosa הן דוגמה טובה לסגנון זה. חלק מהלהקות גם משלבות אלמנטים של אינדסטריאל ומוזיקה אלקטרונית כדי להיות נגישות ופופולריות יותר. זהו